בשנת 2016 נכנס לתוקפו חוק חדש, הידוע כחוק גישור משפחה או בשמו הרשמי – חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014. החוק שינה את המצב שקדם לו, לפיו צד אשר רצה לפתוח בהליך גירושין, היה "רץ" להגיש תביעות בערכאה זו או אחרת (לרוב הגישה הרווחת הייתה שנשים פונות לבית המשפט לענייני משפחה וגברים לבית הדין הרבני).

כיום, לאור הוראותיו של חוק גישור משפחה, צד שמבקש לפתוח בהליך גירושין מחויב לעבור הליך גישורי מקדים על ידי הגשת בקשה ליישוב סכסוך, בטרם יגיש תביעותיו לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה.

הרציונל הטמון בחוק הגישור הוא הניסיון לבלום את הסכסוך ולמתן את האפשרות להסלמה. החוק נועד לסייע בידיכם, ההורים והילדים, ליישב את המחלוקות בהסכמה, בדרכי שלום ונועם, ולצמצם buy homework ככל הניתן את הצורך במאבקים משפטיים. זאת מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך, ובטובתם של ילדיכם.

אז מה בעצם קובע החוק?

על פי חוק הגישור, בני זוג שיבקשו להתגרש/להיפרד יחויבו להגיע תחילה לפגישה משותפת ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני (תלוי היכן הוגשה הבקשה ליישוב סכסוך במקור), במהלכה הצדדים ייפגשו עם גורמים מקצועיים מוסמכים (עובד סוציאלי, עו"ד וכיו"ב), אשר יסבירו להם שיש ביכולתם להגיע לפתרון הסכסוך מבלי לערב את הערכאות המשפטיות.

במידה שהצדדים יסכימו לכך, יחל הליך הגישור בפועל. בהליך הגישור, הצדדים יכולים להגיע להסדר בנוגע למכלול הסוגיות הכרוכות בהליך הגירושין – החל מהמשמורת על הילדים וחלוקת זמני השהייה איתם וכלה במזונות, חלוקת הרכוש, מזונות אישה, וכיוצא באלה.

חשוב להדגיש – הגשת בקשה ליישוב סכסוך, כמוה כפתיחת הליך משפטי, לכל דבר ועניין. על כן, חשוב להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה עוד בטרם הגשת הבקשה, ולהיות מלווה על ידי עורך דין בכדי לבחון היכן נכון להגיש את הבקשה (בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה). עורך הדין יוכל לייעץ לגבי המועד הנכון להגיש את הבקשה ("מירוץ הסמכויות") ולסייע בהבנת ההשלכות של מהלך כזה או אחר על המשך ניהול התיק.

יודגש כי במסגרת הליך יישוב הסכסוך ניתן להגיש בקשות לסעדים זמניים, כמו למשל מזונות זמניים, צווי עיקול, צו עיכוב יציאה מן הארץ, סעדים הנוגעים לילדים וכדומה. 

החל מהפגישה השנייה ביחידת הסיוע, ככל שהצדדים הסכימו להמשיך בהליך הגישור, הם יוכלו להיות מלווים על ידי עורך הדין המייצג אותם, על מנת שזה יוודא כי האינטרסים שלהם נשמרים, ולא נפגעים. למען הסר ספק, הפגישות ביחידת הסיוע אינן מחייבות בהכרח התחייבות להליך גישור, והאלטרנטיבה של ההליך המשפטי תמיד קיימת (אם ניסיונות ההידברות להסכמות לא צלחו).

ליווי לפני ובמהלך גישור משפחה

כעורכת דין ומגשרת בעלת ניסיון של כ-15 שנה בייצוג זוגות מתגרשים/נפרדים, אני מאמינה בלב שלם, כי הניסיון להליך גישור עדיף לרוב על פני האלטרנטיבה המשפטית. זאת כל זמן שכאמור האינטרסים של הצדדים נשמרים ולא נפגעים. בעיקר משום שהדיונים בבית המשפט עלולים ליצור משקעים שיהיה הרבה יותר קשה לגשר עליהם בהמשך הדרך.

שימו לב, במידה ששניכם מעוניינים לנסות הליך של גישור מתוך כוונה כנה להגיע להסכם גירושין/פרידה כולל, אין הכרח לפנות דווקא לערכאות באמצעות בקשה ליישוב סכסוך. ניתן ואף רצוי לפנות באופן עצמאי למגשר מנוסה ומוסמך בדיני המשפחה, על מנת שיסייע בידכם להגיע להסכמות כוללות בהליך הגירושין.

לאורך השנים, עוד לפני כניסתו של החוק החדש לתוקף, וגם לאחריו, ליוויתי מאות זוגות שפנו אליי על מנת שאגשר ביניהם. לא אחת, בסופו של הליך הגישור, עלה בידי לנטרל את המחלוקות בין הצדדים ולהביאם להסכמות כוללות. זאת תוך שהליך הפרידה נעשה בצורה מבוקרת ובהידברות בדרכי נועם. גישור שיאפשר לבני הזוג להמשיך ולקיים קשר טוב, אשר essay illegal immigration הקל על הצדדים, ולא פחות מכך – על הילדים להמשיך בשגרת חייהם בצורה המיטבית.

אני מאמינה כי ההכשרה המקצועית הכפולה שקיבלתי מתוקף היותי הן עורכת דין בדיני המשפחה והן מגשרת מוסמכת בדיני המשפחה, מאפשרת לי ליצור תמהיל אופטימלי שמשלב הן את מיומנויות הגישור, שהן מבחינתי ראשונות במעלה – והן את הידע והניסיון המשפטי שלי.

כך, עולה בידי להציג לצדדים את התמונה המלאה, ולהבהיר להם מהן האלטרנטיבות שעומדות בפניהם במידה שלא יגיעו להסכמות (תוך שאני מספקת תשובות למגוון השאלות המשפטיות שעולות לכל אורך הדרך).